חפץ חשוד

מדינת ישראל
כרכור
מאי 2010
אני יושבת בסטודיו ועושה מאמצים לא מבוטלים לעבוד, משמע- לקרוא סטטוסים של חברי הפייסבוק שלי...
יותר נכון, אני מארגנת מחדש פנים של מישהי מקסימה.
פתאום אני שומעת מבחוץ קולות משונים, לא קולות הילדים מהגן הסמוך שאני רגילה לשמוע.
מבט קצר הבהיר לי שיש חפץ חשוד בכיכר מתחת לסטודיו.
ישר הוצאתי מצלמה והוצאתי ראש מהחלון.

היה שם ארגז קרטון תמים למראה. אבל במדינה שלנו שום דבר אינו תמים, נכון?
אני כנראה נאיבית, אם הייתי רואה את הארגז הזה לא הייתי נותנת בו מבט שני, אירופאית שכמותי, אבל מישהו עירני עבר שם והזעיק את החבלנים.
אז הגיע רכב עם שלושה גברים מסוקסים למראה שקשרו את הארגז, משכו ודחפו.
בסוף החליטו לפוצץ אותו, אז אירגנו את כל הסביבה, הודיעו לתושבים לא לצאת מהבתים, בעיקר לילדי הגן הסמוך שישבו בתוך הגן וחיכו מרוגשים שכל זה יסתיים.
ופוצצו:

התמונה האחרונה היא תמונת הפיצוץ. אולי קשה לראות כי אני עפתי מהרעש ומההדף ישר לתוך הסטודיו.

מזל שלא קרה כלום למצלמה. אני חושבת שיש סיבה טובה לזה שאני לא צלמת עיתונות חדשותית, עדינה שכמותי...

כשכל זה התפוצץ והסתיים, התברר כמובן שבארגז היו עיתונים ישנים. אמנם היו שם כתבות פיצוץ, אך לא משהו שהורג.

ואני חזרתי לעבוד, או לשחק, או להנות (כל התשובות נכונות).