יום חמישי, נובמבר 25, 2010

סינגפור.

אז זה אמיתי, אני בסינגפור, חציתי חצי עולם ביממה (ברוטו, כולל הפרשי זמן לרעתי...)
באמת מקום אחר, כל כך שונה מכרכור. הכל כאן נקי, יפה, מסודר, ואפילו עמדתי שעה בתור לצ'יינג' בלי לקטר להנהלה...

היום הסתובבתי לראשונה לבד, אחרי שכבר נדבקתי לנטע לזנב ו"עבדתי" אתמול בפיצה, ראיתי הצגה של סטודנטים לתאטרון מבית הספר המדהים לה-סאל, שהוא פשוט נראה כמו מקום מיוחד במינו ללמוד בו אמנות מכל סוג שהוא.
אכלתי ושתיתי במקומות מיוחדים ובאמת שונים מכל דבר שאני מכירה וגם עשיתי עיסוי ברגליים כי מאוד קשה פה...

אז היום הייתי לבד, הסתובבנו אני והמצלמה שלי ברחובות. נטע הסבירה לי בערך לאן ללכת ואמרה לי שמות של מקומות אבל אני ממש לא מצליחה לזכור את השמות של המקומות פה אז די מהר לא ידעתי לאן מועדות פני, איפה אני, מה השעה וגם כמובן הייתי ללא טלפון. מזל שהיהלי בתיק מכתב עם כתובת הבית של נטע בשביל להראות לנהג מונית, זה הרגיע אותי ואיפשר לי להנות מהסיבוב שלי:

באמת מקום יפה שהכל משתלב בו- ישן עם חדש, מזרח עם מערב, גשם עם שמש ושמחה עם ששון

תכל'ס היה לי חם, חם בסינגפור...
אז חיפשתי מקום ממוזג והגעתי לקניון שחלקו נמצא מתחת לאדמה וחלקו בחוץ. מדובר באירוע קניוני מפלצתי ואינסופי כמו מבוך של חנויות ודוכנים שאין שום דרך להתמצא בהם- אבל מסודר נקי וממוזג בסגנון סינגפורי מושלם

טונות של אנשי עסקים ובליל מטורף של שפות כל הזמן סביבי.
ואז ראיתי את המלון הענק הזה שניבנה לפני פחות משנה ע"י שלדון אידלסון, והאמת התרגשתי, לא מזה שראיתי את המלון אלא מזה שראיתי סופסוף משהו שאני מכירה...

הנה עוד כמה תמונות של מקומות יפים שראיתי היום עד שכבר היה לי חם מידיי ולא יכולתי יותר לצלם:






זהו להיום.
בהזדמנות הראשונה אני חייבת לצלם את הקישוטים המדהימים שכל העיר מוצפת בהם לקראת חג המולד. זה מהמם ברמות אחרות.