מה מוכר יותר, המוצר או הצילום של המוצר?

נשמעת שאלה קצת טיפשית?

ברור שהמוצר עצמו מוכר את עצמו

או שלא...

המוצרים שאותם אנו מעוניינים לפרסם /לשווק/למכור מתחלקים למספר קטגוריות:

1. מוצר שלא ניתן להראות אותו לכל לקוח פוטנציאלי. מוצר גדול, כבד, יקר או שטרם פותח. בקטגוריה זו ניתן למצוא:

אדריכלים, מעצבי פנים, מזון, עיצוב זרי פרחים, עיצוב גרפי ועוד.

המוצרים אינם זמינים בכל מקום ולכן צילום איכותי שלהם מאפשר לנו לנייד אותם איתנו בקלות ולהעלות אותם על גבי הרשת ובכך לאפשר לכל העולם להכיר את עבודתנו.

2. כאשר המוצר הוא אני. מדובר במאמנים, יועצים, עו"ע ושאר מקצועות שבהם ברור שהאדם הוא המוצר.  מאחר ואני

 אינני יכולה להיות בכל מקום בכל זמן ובכל זאת אני מעוניינת שיחשפו אלי מספר רב ביותר של לקוחות פוטנציאלים, צילום פורטרט איכותי שלי, המעביר את המסר המדויק שלי יכול לעשות את העבודה ולמכור.

3. מוצרים רבים.

לעיתים המוצרים שלי אינם גדולים, אינם כבדים אך הם רבים. מה למשל? ממתקים, תיקים, צעצועים וכו'. ברור שלא ניתן להסתובב עם המוצר ולכן צריך צילום איכותי ומזמין של המוצר כך שניתן יהיה להתרשם ממנו ולרצות לרכוש אותו מיד.

. ישנם מוצרים שנראים במיטבם רק בתאורה נכונה, כאשר אנו מציגים אותם לקהל התנאים לא תמיד אופטימלים4 וההתרשמות נפגמת. זה קורה בתערוכות או במוצרי מדף בחנויות. במקרים כאלו צילום עושה פלאים ופשוט מוכר את המוצר

בעצמו, משום שהצילום מראה הלכה למעשה את הפוטנציאל המקסימלי של המוצר

.

5. אוירה-רבים מאיתנו בכלל רוצים למכור אוירה ולא רק מוצר. זה משהו שעובר מעולה בצילום. צלם טוב ייצר את האוירה הנכונה שתשרת אתכם ואת המוצר שלכם.

לסיכום- צילום המוצר הוא זמין יותר,נח יותר ורב אפשרויות יותר מהמוצר עצמו ולכן יש באפשרותו למכור את המוצר שלכם טוב יותר!

לא מאמינים?

תנסו ותיווכחו בעצמכם.

מיה

איך הופכים גוש בטון לסקסי?

זאת היתה דרישת העבודה ממני: לצלם גושי בטון שיהיו סקסיים.

ולא, אני לא מדברת על צילומי פורטרט של חברי הדירקטוריון, אלא גושי בטון אמיתיים,ענקיים למעשה, כאלו שבונים איתם גשרים ומחלפים. משהו עצום בצבע אפור עם חללים לאורכם.

אולי אתם חושבים שזה בלתי אפשרי או לפחות קשה מאוד,אולי אתם עכשיו מרחמים עלי, איזו מסכנה אני ואיזו עבודה מבאסת יש לי.

אני מצידי דווקא מאוד שמחתי, זה בדיוק סוג העבודות שאני מאוד אוהבת: לקחת משהו שעל פניו הוא ממש מורכב ונראה בלתי אפשרי ולהפוך אותו לכ"כ מהמם שאפילו הלקוח לא יאמין שכך נראה המוצר שלו.

כשאני מקבלת עבודה כזאת אני נזכרת מה אני אוהבת בעבודה שלי, את החיפוש המתמיד,את הלמידה.

בפגישה הראשונה עם המנכ"ל הוא אמר, אחרי שהסברתי לו איך אני רואה את האימג'ים המצולמים שאני יורה לעצמי בגלגלים ושעכשיו העליתי את רף הציפיות שלו כה גבוה שקשה לו להאמין שאוכל לעמוד בסטנדרטים שהצבתי לעצמי.

אני כמובן מבחינתי, יודעת שאני לא אגיד דברים שאני לא יכולה לעמוד בהם ולכן, למרות שבכלל לא ידעתי מה אני הולכת לצלם, הייתי מאוד רגועה ובטוחה שהמוצר שהוא יקבל יהיה מעולה ולא פסיק פחות מזה!

כשהגעתי לצילומים הכל כביכול היה נגדי-יום קיץ ישראלי טיפוסי (חם עד התעלפות), שעה 15:00 (השעה היחידה שניתן היה להתחיל לצלם) וכל הצילומים הם צילומי חוץ.

עכשיו, אתם חייבים לדמיין גושי בטון ענקיים בצבע אפור בהיר בוהקים מסנוור, בהמוניהם מונחים שם. אותי הלבישו באפוד זוהר שהוא המילה האחרונה התחום האופנה במפעלי תעשיה וגם קסדה הצמידו לראשי, מה שהפך את רעמת התלתלים שלי בצירוף הזיעה לגוש דביק נטול צורה.

התחלתי להסתובב במפעל ולצלם. אני מאוד אוהבת לצלם חומרים, חומר טוב עושה לי את זה... והחומר הזה, הבטון הרטוב שיוצקים ממערבל נוסע על מסילה פשוט הקסים אותי, המגרפה שמסרקת את רצועות הבטון הטרי, רזיפי המיים המרטיבים את הגושים, רצועות הפלדה הנמתחות ומתהדקות, המסור הענק החותך את הרצועות הענקיות לפלטות- הכל היה יפה ומקסים בעיני.

גם המראה הזה של ים הבטון הזכיר לי קצת בית קברות או עיר גדולה (יחי ההבדל, הא?) והפועלים, אח הפועלים, זה פשוט מקסים לראות איך הם מניעים את המכונות הללו, מערבבים, יוצקים, חותכים.

באותם רגעים חשתי קינאה קלה באותם פועלים על העובדה שהם עובדים עם החומרים האלו מידי יום ואילו אני רק אורחת לרגע.

בסוף היום העלה אותי המנכ"ל למנוף הגבוה שלהם- 20 מטר גובה! ולי יש פחד גבהים!

עליתי על המנוף תוך כדי נסיעה שלו בסולם קטנטן והמצלמה תלויה על צווארי. למעלה אני צריכה כמובן גם לצלם, זה היה מאוד מעניין, כי פחדתי כל כך שלא העזתי להוריד יד מהמעקה, לכן יכולתי לצלם ביד אחת בלבד.

אז מה אתם חושבים? הבטון יצא סקסי? המנכ"ל היה מרוצה מהתוצאה?

אני הייתי מרוצה מהתוצאה?

דוגמאות מספר לשיפוטכם.

השפה הצילומית בשרות הכסף

מילים,מילים,מילים.

אנחנו חשופים להן בכל מקום,בכל רגע בחיים-קוראים ספר,עובדים במחשב,קוראים מאמר,שומעים רדיו,פרסומות,דיסקים.

כל החושים שלנו כמעט מגיבים למילים,יש רק עניין אחד,המילים חייבות להיות בשפה שאנחנו מבינים (עדיף עברית) בכדי שיעשו את העבודה,בכדי שנבין את המשמעות.

יש שפה שהיא מובנת לכל בני האדם באשר הם,גם אם טרם למדו לדבר,לקרוא או לכתוב.

אם נולדו בשבט נידח באפריקה או בלב ניו-יורק,אם הם דוברי סינית בניב מנדרין או אנגלית אוסטרלית.

השפה הזאת היא השפה הויזואלית-שפת הצילום.

כולנו מבינים אותה,את השפה הזאת,גם אם לא יודעים זאת. כולנו קולטים את המסרים המועברים אלינו בצילום,לא תמיד מודעים,מה שהופך את השימוש בשפה הזאת למתוחכם מאוד ואני ארחיב בנושא זה מיד.

לא כולנו מסוגלים "לדבר את השפה" ז"א להעביר מסר באמצעות שימוש בה,למרות שאנו מבינים אותה ומסוגלים לקלוט את המסרים שלה.

אז מה כל כך מתוחכם בשפה הצילומית?

כמו שכתבתי כאן,כולם מבינים את השפה,קולטים את המסר המועבר,גם אם לא יודעים זאת.

מה שהופך את השימוש בשפה הזאת לשימוש חכם הוא היכולת לשלוט במסר העובר לצופה גם אם הוא לא ישב וקרא,אם הוא לא בחר להעמיק או לא מעניין אותו כלל מה שיש לנו לומר.

קצת כמו פרסום תת-מודע . אלו מאיתנו שמבינים את השפה יבינו מיד ויפה להם,אלו שמבינים את השפה ולא יודעים את זה,יקלטו את המסר רק בתת מודע שלהם,זאת אומרת-המסר יעבור הם פשוט לא ידעו את זה.

זה קורה לנו כל הזמן, אנחנו יושבים ועובדים ופתאום מתחשק לנו לשתות קולה (או כל דבר אחר,אצלי בד"כ זה לאכול,אבל לא משנה...)למה זה קורה? אולי הרדיו דולק ברקע או הטלויזיה,או שיש מבט לכביש ובדיוק עברה שם משאית של קוקה-קולה. לא יודעים מה קרה אבל התת מודע שלנו משדר לנו שאנחנו רוצים את זה כאן ועכשיו.

לא הייתם רוצים שלקוחות פוטנציאלים ירגישו כך כלפי המוצר שלכם?

מאמנת-האם היית רוצה שאדם מסוים יראה את צילום הפורטרט שלך ויגיד לעצמו-אני חייב לפגוש את המאמנת הזאת! אני רוצה שהיא תאמן אותי!

עורך-דין- האם היית רוצה שלקוח יראה צילום שלך ויאמר לעצמו: לא יודע למה אבל את העו"ד הזה אני צריך לייצוג שלי!

מעצבת בגדים- את רוצה את האישה שתביט בצילומי הבגדים שלך,או צילום האוירה שלך ותגיד לעצמה-אני חייבת לבקר בבוטיק שלה, זה בדיוק הסגנון שאני אוהבת!

אדריכל- אתה רוצה את הזוג שבונה בית ויראה את הצילום של אחד מהפרויקטים שלך,יביטו זו בזה וידעו שזה האדם שיבנה את בית חלומותיהם!

השפה הצילומית מובנת לכולם,בכל העולם,בכל גיל,בכל מצב. אך לא כולם יודעים להשתמש בה בכדי להעביר דרכה את המסר.

בשביל זה אני כאן.

אני דוברת השפה (ברמת שפת אם)

יודעת להעביר את המסר בכל האמצעים הצילומים העומדים לרשותי: אור,זוית,חיתוך ועוד.

יודעת להביא מצולם להוציא מעצמו את מה שהוא מעוניין לשדר (גם אם הוא לא מודע לזה בכלל).

אין תחליף לעין ורגישות של צלם מקצועי.

לא חוסכים בצילום איכותי של המוצר שלכם (גם ובעיקר אם המוצר הוא אתם...).

מזמינה אתכם להפגש איתי וללמוד עוד על השפה הצילומית ואיך היא יכולה להניב לכם רווחים.

אז מי צריך צילום מקצועי?

אז יש לך מצלמה.

שלך לא כל-כך טובה, אבל גיסך חובב צילום וציוד ויש לו מצלמה מצוינת.

הקמת אתר אינטרנט מושקע. ימים ולילות עבדת עליו. מעוצב מקסים,התכנים מאלפים.

כל החברים מתפעלים

גם הלקוחות.

עכשיו אתה רוצה צילום שלך, בכל זאת,שידעו איך אתה נראה, חתיך שכמותך....

מה עושים?

אתה פונה לגיס ששמח סופסוף להשויץ בציוד ולהראות לך מה המצלמה שלו יודעת לעשות.

יוצאים רגע לגינה,או ליד הקיר שצבעת בשבת ההיא שאישתך לא ויתרה ויצא דווקא יפה...

לקחת את התמונה,הכנסת אותה לאתר, ועכשיו אתה מחכה ללקוחות שיבואו,בכל זאת שמת צילום שלך,חתיך שכמותך...

אתה לא צריך צילום פורטרט מקצועי!

או שכן?

צילום מקצועי הוא הרבה מעבר לציוד ואפילו,תתפלאו-מעבר לידע.

כן,כן, ידע הוא דבר חשוב מאוד ואפילו נדרש,אך גם הוא לא העיקר.

חשובה הגישה,העין,ההסתכלות.

צלם טוב,בעיקר כשמדובר בצילום אנשים,אך לא רק,צריך לראות מעבר לדבר עצמו,צריך לתת את העין החדה.

למעשה צלם טוב הוא סוג של מצלמת ליזר פנימית ללא המצלמה-יכול לראות לתוכך בחדות וברגישות,להבין מה אתה צריך ולתת לך בדיוק את זה.

בזמן האחרון,לקוחות רבים מבינים את החשיבות של המיתוג הויזואלי,את החשיבות של הצילום האיכותי כחלק ממיתוג כללי של עסק.

כשצלם מקצועי ניגש לפרויקט כזה הוא לא מביא איתו רק מצלמה או פלאש, הוא מביא עימו יכולת הסתכלות וגישה מקצועית,מבט מבחוץ שיכול לראות למקד את הנקודות החזקות.

צלם טוב פשוט יעשה את העבודה.

כשאני רוצה חולצה חדשה,בד"כ אני הולכת לחנות,מודדת,בוחרת,משלמת וקונה.

אני לא תופרת,אני מבינה את זה,ולמרות שישי לי בבית את כל הציוד הדרוש לתפירת חולצה (חוטים,מחט,בדים) אני לא מנסה אפילו...

אז כולם צריכים צילום מקצועי.

אם אתם רוצים שהצילומים בהם אתם עושים שימוש יתמכו במסר שלכם,ידגישו אותו,ויעבירו אותו-הדרך היחידה שלכם היא להשתמש בשרותיו של צלם מקצועי טוב.

אם אתם לא רוצים שהצילום,בעיקר צילום הפורטרט שלכם יהרוס את כל מה שהשקעתם בו באתר/ברושור/פרסום שלכם-אתם צריכים צלם מקצועי שידע להוציא מכם בדיוק,אבל בדיוק את מה שאתם רוצים להעביר.

תתפלאו עד כמה העיניים,השפתיים והכתפיים שלכם יכולים להעביר את כל המסר שלכם,בלי מאמרים ארוכים וסלוגנים מפתים-רק צילום פורטרט אחד מדויק,נכון ומעולה. זאת התשובה שלכם.

אה, אני צלמת...

מתמחה בעיקר בצילום פורטרטים.

אחת לחודש יש יום מרוכז בסטודיו שלי עם מאפרת מקצועית.

ימים שמחים במיוחד.

היום הקרוב יתקיים ב20/10/2009

מספר המקומות מוגבל-כדאי להרשם.

הצילומים מתקיימים בסטודיו שלי בכרכור

כולנו משוטטים במרחבי האינטרנט ונחשפים לצילומי פורטרט כאלו ואחרים של אנשים הרוצים לשווק את עצמם/עסקיהם.
חלק מהצילומים טובים, מעוררים אמון ואמפטיה, גורמים לנו לרצות לפנות לאותו האדם, חלקם מזעזעים, מגוחכים ומעוררי השתהות, וחלקם פשוט לא עושים לנו את זה.
אז מה הופך צילום פורטרט למעולה?
לפני הכל-מחשבה ! בכל צילום צריכה להיות חשיבה מעורבת. בצילום פורטרט עוד יותר. הנה כמה נקודות לשים אליהן לב:
1.צילום מוכר אוירה. איזו אוירה אני רוצה למכור? האם אני עורכת-דין או אמנית יוצרת? ודאי שבכל אחד מהמקרים אצטלם אחרת.ישנו מכלול של דברים בהם משתמשים בכדי לחדד את המסר, בכדי ליצור את האוירה הנכונה והמדויקת ביותר: תאורה, איפור, לבוש, רקע,מצב-רוח,מבטים,אביזרים.
2. פנים וחוץ. הצילום מראה כמובן את החיצוניות שלנו, אך מבלי שנחוש עוברת גם הפנמיות, ולכן חשוב לדעת ולהבין מה אני משדר/ת בצילום. צלם טוב יקדיש מחשבה גם לנקודה הזאת ויחד עם המצולם יגיעו לאוירה אותה ירצו להעביר. צלם טוב ידע גם להוציא את זה מהמצולם מבלי שירגיש.
3. נינוחות. בעת עמידה מול מצלמה, רוב האנשים חשים אי נוחות מסוימת (וברורה) הגורמת למאות שרירים בלתי רצוניים בפנים להתנועע ולעוות קלות את הפנים. לכן חלק מהאנשים ממש לא מכירים את עצמם בצילומים או נחשבים ללא-פוטוגנים. אוירה נינוחה ויחס נעים הוא דבר חשוב מאוד בצילום פורטרט.
4. האדם. אסור לשכוח שהאדם המצולם הוא העומד בראש סדר העדיפויות יש למצוא את הזויות המחמיאות לו/ה במיוחד, את התאורה התומכת ביותר, הצבעים (לבוש ורקע) שיתנו את המענה ויעבירו את המסר הנכון והמדויק ביותר.

אז מה אתם צריכים לעשות?
לחפש ולמצוא את הצלמ/ת המדויק ביותר עבורכם. חשובים יחסי האנש, הידע המקצועי והיכולת להביט פנימה ולראות את האדם.
להתכונן לצילום כזה היטב-תספורת, גילוח (בעיקר אם אתה גבר...)מספר אפשרויות ביגוד. לישון היטב בלילה שלפני הצילומים (עיגולים שחורים מתחת לעיניים לא מצטלמים טוב...)
לתת אמון מלא בצלמת שתעשה את העבודה הטובה ביותר ותוציא אותך יותר יפה ממה שחלמת שאת/ה יכול/ה להיות.

אני רואה בהשתהות תהליכים שאנשים עוברים אצלי בסטודיו, תהליך שבו הם מתאהבים בעצמם מחדש, ואין יפה יותר מזה,באמת.

אחת לחודש אני עורכת ימים מרוכזים אצלי בסטודיו,עם מאפרת מקצועית, היום הקרוב יתקיים ב 20.10 יום שלישי.

אני גם מגיעה למשרדים וחברות לצילום של כל העובדים/מנהלים במרוכז (גם עם מאפרת מקצועית).

וכמובן שאני מצלמת פורטרטים אישיים לכל הצרכים בסטודיו ובחוץ,לפי הצורך.

ניתן לראות עבודות שלי באתר:
http://www.mayadror.com/
וניתן לשוחח איתי בטלפון: סטודיו 077-4501456 נייד 052-3323535