off topic בתור לרופא (או- למה אני לא אוהבת להיות חולה)

לכל אחד יש את הסיבות שלו מדוע הוא לא אוהב להיות חולה. אלו פחות או יותר אותן סיבות- ההרגשה הלא נעימה בגוף, חוסר האונים, הפסד ימי העבודה. זה לא נעים.
ואני? אני יכולה לחיות עם כל אלו. הבעיה שלי היא קופת חולים!
כל ביקור בקופת חולים מוציא ממנירמות של ארסיות שלא ידעתי שבכלל קיימות בי.
למה אני כותבת את זה?
אתמול בבוקר התקשרו אלי מביה"ס של הקטנה לבוא לקחת אותה מסיבה בריאותית. עצרתי את כל העבודה כמובן ונסעתי לביה"ס. משם ישר לקופת-חולים.
 ביקשתי להיכנס לרופאת ילדים. הרופאה הקבועה שלנו עברה לסניף אחר ואני הולכת אחריה באש ובמים, רק שלא הספקתי להעביר את הבנות, הן לא היו חולות לאחרונה אז נאלצתי להיכנס לרופאה שאנחנו לא מכירות. להיכנס זו כמובן לשון מטפורה כי פשוט לא הצלחתי להיכנס אליה!
המזכירה המקסימה ביקשה שאחכה בתור כי ממש ריק שם וסביר שאכנס מהר. הלכתי לחדר ההמתנה ושם חיכו שלושה ילדים, לא כולל את מי שהיה בפנים. לא אלאה אתכם בכל הזמן שישבתי שם והתנשפתי בכל מעצבים, רק אציין שעברה שעה!! שבה נכנסו שלושה!!! ילדים. מה? למה? אני באמצע יום עבודה לכל הרוחות. רק מלכתוב את זה העצבים חוזרים אלי, ואני אדם רגוע. בשלב כלשהו הצלחתי לאתר רופאה אחרת שישבה בדד בחדר צדדי והצלחתי לשכנע אותה לקבל אותנו, לבדוק את הילדה ולתת לנו מירשם (מקווה שלא עשיתי טעות- ימים יגידו). חשבתם שבזאת הסתיימו תלאותי? לא ולא. פני היו כעת לכיוון בית המרקחת. עוד מקום גהינומי שהוא למעשה גן- עדן לזקנים. אפשר להעביר שם יום שלם בתור.
לא להאמין. לשם כבר הגעתי עצבנית אז לא נאשים את הרוקח או הזקנה שהתווכחה איתו שעות על תרופה מסוימת, או את זה שבא לקחת תרופה לאבא שלו ולא ידע אם הוא לוקח משהו אחר אז התקשר אליו כהגיע תורו ובדיוק נגמרה לו הסוללה בנייד, אז הרוקח התקשר מהסניף והאבא לא הבין מה הוא רוצה ומה הבעיה.
אני בתור.
אנשים.
אני בתור!!!
שעתיים.
בסוף יצאתי משם. קניתי המון ויטמינים ותוספים- לא רוצה להיות חולה בחיים- אני והבנות שלי.
לא רוצה להגיע למקומות האלה.
אני חושבת שזה מקצר לי את החיים משמעותית כל ביקור בסניף קופת-חולים.
תהיו בריאים
מיה